תעשו טובה ותחגגו

כשאנחנו נכשלים, אנחנו יורדים על עצמנו אז מדוע כשאנחנו מצליחים, אנחנו לא חוגגים❓

מגיל קטן לימדו אותנו שאנחנו צריכים להפיק מסקנות מהכישלונות שלנו. לנתח מדוע לא הצלחנו ובאופן מיידי

לנסות ולשפר את המצב. אין צל של ספק שזה מאוד מועיל אך כאשר אנחנו שמים את "זרקור הלמידה" שלנו רק במקומות בהם אנחנו נכשלים המיקוד שלנו הופך להיות בעייתי ואנחנו מפספסים פה משהו - ובענק‼️

הניצחונות וההצלחות שלנו יכולים ללמד אותנו הרבה על מי שאנחנו ולעזור לנו לכתוב מן "מדריך הפעלה" למוח שלנו. אותן הצלחות קרו מסיבה מסוימת וכאשר אנחנו נדע לדייק את הסיבה להצלחה ולהבין מהן הפעולות שהניעו אותן נוכל לבצע העתק-הדבק למקומות וזמנים נוספים בחיינו ולהצליח שוב ושוב, אך בשביל זה אנחנו צריכים כמובן להכיר בהצלחות ולראות אותן.

הכישלונות שלנו נצרבים כל כך עמוק בתודעה שלנו ואחת הסיבות היא שאנחנו נותנים להם יותר מדי קרדיט ומתאבלים עליהם כאילו הן סוף העולם. כשאנחנו נוהגים כך אנחנו יוצרים דפוס במוח של כשלון = כאב = הימנעות. את הדרך שבה המוח יוצר דפוסים, אנחנו יכולים לנצל לטובתנו!

בפועל אנחנו כמו כל בעל חיים אחר והמוח שלנו עובד עם התניות. כמו כל כלב ים שמבצע גלגול על מנת לקבל דג, גם אנחנו עושים פעולות באופן אוטומטי על מנת ליצור הנאה ורווח. כאשר אנחנו מכירים בהצלחות שלנו, מנתחים אותן וחוגגים אותן אנחנו מתחילים ליצור דפוס במוח שגורם לנו לבצע את פעולות ההצלחה שוב ושוב. (במקום גלגול-הצלחה ובמקום דג-הנאה)

מה אני אומר פה בעצם? הכירו בהצלחות שלכם ותחגגו אותם כמה שיותר. שימו עליהן את הפוקוס לפחות (אם לא יותר) כמו על הכישלונות.

שיהיה המשך יום מלא ביטחון עצמי💪